דובי לא! לא!
- אליס דריה
- 4 באפר׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
זה מתחיל בסביבות גיל השנתיים, הרגע שבו הפעוט החייכן והצייתן שהכרתם הופך לילד דעתן שמביע את עצמו באמצעות סרבנות, מרדנות וצעקות ה- לא!!! לא!!! שנשמעות ברחבי הבית והסביבה. או בשפת הילד " לא צ'ה " -לא רוצה לישון, לא רוצה לקום. -לא רוצה להיכנס לאמבטיה, לא רוצה לצאת מהאמבטיה. בקיצור- דובי לא! לא! ההורה מותש ומתוסכל מהסרבנות העקבית, ושואל את עצמו "למה הוא עושה לי את זה?" חשוב לדעת ולקבל שזה שלב התפתחות ונפרדות של הילד מההורה. והילד מנסה לומר לנו "תנו לי לעמוד מולכם ולהיות מי שאני, אני לא חייב תמיד להסכים ולציית לכם! תבינו אותי..תנו לי יד וחיבוק כי אני לא עושה את זה נגדכם, אני עושה את זה למעני" ראוי שנזכור..שהמניע של הילד זה העצמאות שלו. כיצד נאפשר לו זאת? ויחד עם זאת, נוביל אותו לדפוסי התנהגות להשגת שיתוף פעולה ללא מאבקים. אני מאמינה ופועלת בגישה האדלריאנית, שהילדים שלנו הם שווה ערך לנו, יש להם דעות,מחשבות,רצונות והתנגדויות. ועל ההורים לפעול מתוך סמכות הורית מובילה, מכילה,מקרבת ומאפשרת לילד לעבור את התהליך באמצעות דרכי חינוך מועילות, מקדמות ומכבדות.
רוצים לשמוע עוד. אשמח לעזור.
Comments